סרטן כליה:

רוב מקרי התחלואה בסרטן כליה מתגלים באקראי בעת בדיקה של משהו אחר.

אנו מחלקים את הגידולים ומחליטים על סוג הטיפול לפי גודל ומיקום הנגע:

• ציסטה פשוטה: מכיל נוזל בלבד ללא כל אספקת דם לציסטה. שכיח מאד באנשים מבוגרים.
  למעט במקרים נדירים של מחלות גנטיות מסוימות, אין משמעות קלינית לציסטה פשוטה. אין צורך בטיפול וגם אין צורך במעקב.

   

• נגעים עד 2 ס"מ: שכיחים. חלק ניכר מגידולים אלה הם שפירים ולא ממאירים. רבים מגידולים אלה הם 'יציבים' (לא גדלים לאורך הרבה זמן)
  ולכן, בייחוד באנשים יותר מבוגרים, אנו עוקבים אחריהם באמצעות בדיקות US, CT או MRI.
  אם הגידול מתחיל לגדול אז יש חובה לטפל ברוב המקרים.
• גידולים מעל 2 ס"מ שממוקדים לכליה ולא התפשטו לאיברים אחרים:
  לצערנו סרטן כליה לא מגיב לטיפול כימותרפי וגם לא נהוג להקרין אותו.
  לכן ברוב המקרים הטיפול הוא כריתת הנגע. בנוסף,  אנו משתלים לבצע ניתוח 'משמר כליה' שבו אנו כורתים את הגידול מבלי להוציא את כל הכליה.
  הדבר תלוי בגודל ומיקום הגידול. ככל שהגידול גדול יותר כך הסיכויים שניתן להציל את הכליה קטנים יותר.
  • שיקולים רבים מעורבים  בהחלטה האם מומלץ להוציא את הנגע בלבד או את הנגע עם כל הכליה וביניהם:
    מצב הכליה השניה, תפקודי כליות, מצב המטופל ויכולתו לעמוד בניתוח מורכב (כריתת כל הכליה בדרך כלל ניתוח קל יותר).
  • שיחה עם אורולוג מיומן ומנוסה בניתוחים אלה חיונית לקבלת ההחלטה המתאימה לכל מטופל.
    במקרים מסוימים ניתן לטפל בטיפול 'אבלטיבי' או 'טרמי', שבו באמצעות חימום (US, RFA)
    או הקפאת הגידול (CRYOTHERAPY) ניתן 'להרוס' את הגידול ללא ניתוח. מצבים אלה מתאימים לגידולים קטנים
    בחלק החיצוני של הכליה ומוצעים בד"כ לחולים מבוגרים שאינם מעוניינים או אינם מסוגלים לעמוד בניתוח.
• גידול גרורתי: גידול שהתפשט כבר לאיברים אחרים בגוף כגון ריאות, כבד, עצמות וכו':
  במצב זה אנו מתמקדים בטיפולים ביולוגיים או אימונולוגיים. במצבים מסוימים כריתת הכליה עם הגידול הראשוני
  משפרת את מצב המטופל או לפחות מונעת ממנו סיבוכים או כאבים.